רכישת בית בקיבוץ מציעה איכות חיים קהילתית ייחודית, אך כאשר מדובר בבתים ללא שיוך קרקע פרטי, תהליך קבלת המשכנתא עשוי להיות שונה ומורכב יותר. מודל זה מתקיים במצב בו הקרקע נשארת בבעלות הקיבוץ עד לתהליך שיוך מלא מול רשות מקרקעי ישראל, אך נדרש מימון בנקאי לבנייה, מעורר אתגרים הן עבור הרוכש והן עבור המוסדות הפיננסיים.
אחד האתגרים המרכזיים הוא הערכת הנכס וביטחונות הבנק. מכיוון שהקרקע אינה בבעלות הלווים, הבנק מתקשה יותר לממש את הנכס במקרה של אי עמידה בתשלומי המשכנתא. הדבר עלול להוביל לדרישות הון עצמי גבוהות יותר ותנאי מימון פחות נוחים בהשוואה למשכנתא על נכס עם שיוך קרקע.
אתגר נוסף טמון במעמדו המשפטי של הנכס. על מנת לקבל משכנתא, הבנקים בוחנים בקפידה את הקיבוצים ואת יכולת העברת הזכויות בנכס בהמשך. ועל כן, במשכנתאות בנכסים בקיבוצים, הקיבוצים מתקשרים מול המחלקות המשפטיות בבנקים על מנת שהלקוחות העתידיים יוכלו לקבל משכנתא.
עם זאת, למרות האתגרים, קיימות אפשרויות לקבלת משכנתא בקיבוץ ללא שיוך קרקע. שיתוף פעולה הדוק עם הקיבוץ הוא קריטי, ובדיקה בבנקים רבים עוזרת למיקסום ההצעות שמקבלים.
בנוסף, ישנם בנקים וסניפים מסוימים בכל בנק, המתמחים במימון נכסים בקיבוצים, וממשק מולם יכול להיות יעיל. אלה מכירים את המודל הייחודי ויש להם ניסיון במסמכים הנדרשים.
הגדלת ההון העצמי יכולה גם היא להקל על קבלת המשכנתא ולשפר את תנאיה. ככל שההון העצמי גבוה יותר, כך פוחת הסיכון עבור הבנק. בחלק מהבנקים מבקשים שהלווה יתקשר מול גוף של התנועה הקיבוצית בשם קרן קמע, אשר תפקידו לסייע לקיבוצים ולרוכשים בהם לקבל אשראי מהמערכת הבנקאית.
לסיכום, קבלת משכנתא בקיבוץ ללא שיוך קרקע היא תהליך מורכב הדורש הבנה של המודל הייחודי ושיתוף פעולה עם הקיבוץ והבנקים, אך הוא אפשרי וישים. למרות האתגרים, עבור רבים, איכות החיים הקהילתית והיתרונות הייחודיים של מגורים בקיבוץ מצדיקים את המאמץ והופכים את החלום לבית בקיבוץ למציאות אפשרית.ֿ
